מחקר חדש בדק את ההשפעה של טיפול עם Liraglutide על חמישה ביומרקרים לגורמי סיכון קרדיווסקולריים, המשקפים מסלולים פתופיזיולוגים שונים בקרב חולי סוכרת סוג 2 עם אלבומינוריה.

  1. alpha Tumor Necrosis Factorי(TNF-alpha).
  2.  Soluble urokinase plasminogen activator receptorי(suPAR).
  3. Mid-regional pro-adrenomedullinי(MR-proADM).
  4. Mid-regional pro-atrial natriuretic peptideי(MR-proANP).
  5. Copeptin.

המחקר היה מחקר אקראי, כפול סמיות, מבוקר פלצבו, Cross over, שכלל מטופלים עם סוכרת סוג 2 ואלבומינוריה מתמדת (יחס אלבומין לקריאטנין בשתן > 30 מ"ג/ג) ו-eGFRי( estimated Glomerular filtration rateי) ≥ 30 מ"ל/דקה/1.73 מ². המטופלים קיבלו Liraglutideי(1.8 מ"ג/יום) ופלצבו למשך 12 שבועות בסדר אקראי. התוצא הראשוני שנמדד היה השינוי במיקרואלבומינוריה, מחקר זה הינו תת-מחקר.

32 מטופלים עברו רנדומיזציה, 27 השלימו את המחקר. TNF-alpha היה 12% (95%CIי3-20) נמוך יותר לאחר טיפול עם Liraglutide בהשוואה לפלצבו (p=0.012י) ; MR-proADM היה 4% (95%CIי0-8) נמוך יותר לאחר טיפול עם Liraglutide בהשוואה לפלצבו (p=0.038); ו-MR-proANP היה 13% (95%CIי4י-21) נמוך יותר לאחר טיפול עם Liraglutide, בהשוואה לפלצבו (p=0.006).

במחקר הודגמה השפעה אנטי-דלקתית של Liraglutide, כפי שהיא משתקפת בירידה ברמות TNF-alpha ו-MR-proAND, בעוד שהירידה ברמות MR-proANP עשויה לשקף יתרון בעל משמעות קלינית בסיכון לכשל לבבי.

מקור:
von Scholten, B.J., Persson, F., Rosenlund, S., Eugen‐Olsen, J., Pielak, T., Faber, J., Hansen, T.W. and Rossing, P., 2017. Liraglutide effects on cardiovascular risk biomarkers in patients with type 2 diabetes and albuminuria: A sub‐analysis of a randomised, placebo‐controlled, double‐blind, cross‐over trial. Diabetes, Obesity and Metabolism. 2017.