דעות

האתגרים של שר הבריאות הבא

אי-הספיקה של מערכת בתי החולים גורמת לפגיעה קשה בבריאות של אלפי חולים ובמקרים רבים עולה בחיי אדם

מערכת הבריאות היא הרזה ביותר מכל המערכות המשרתות את האזרח בישראל. האוצר, השולט בלעדית על תקציב הבריאות, נוהג במערכת הבריאות מאז שנת התקציב 2000/2001 כבאותו סוס בסיפורו של מנדלה מוכר ספרים, שהלכו והקטינו את מנת החציר שלו כדי להרגילו שלא לאכול. בסיפור הסוס סחב את העגלה, וכאשר כמעט למד שלא לאכול, מת פתאום.

מערכת הבריאות עדיין חיה ונושמת, אך מי שמבקר בימים אלה בחדרי המיון של בתי החולים תמה עד מתי תחזיק מעמד. על מנת להסיר ספק יש לומר בבירור כי אי-הספיקה של מערכת בתי החולים גורמת לפגיעה קשה בבריאות של אלפי חולים ובמקרים רבים עולה בחיי אדם. תקציב הבריאות כולו מועבר על ידי האוצר לקופות החולים, לפי מספר המבוטחים בכל אחת מהן, התפלגות לקבוצות גיל ומספר החולים במחלות קשות. בתי החולים הם ספקי משנה, המקבלים מקופות החולים תשלום על פעולותיהם. תעריפי הפעולות ותעריף יום אשפוז נקבעים על ידי משרד הבריאות.

בשנת 2012 ארבע קופות החולים סיימו את השנה בגירעון. המצוקה התקציבית של קופות החולים הולידה טענה כי תעריפי האשפוז הועלו והעלייה לא שוקללה במדד יוקר הבריאות לפיו מתעדכנת ההקצבה של האוצר לקופות החולים. בית המשפט העליון, שקופות החולים עתרו אליו, קיבל את הטענה והורה לעדכן את התשלומים לקופות לאחר הכללת תעריפי האשפוז במדד.

מה עשה משרד הבריאות (למעשה משרד האוצר)? הקטין את תעריף יום האשפוז ובכך צימק בפועל את הכנסות בתי החולים. זו הקטנה ריאלית של תקציב הבריאות. רוב בתי החולים סיימו את 2012 בגירעון. כעת, הגירעון של קופות החולים יישאר על כנו והגרעונות של בתי החולים יגדלו.

התוצאה הבלתי נמנעת תהייה הרעה נוספת באיכות השירות, ויותר מכך, בזמינות השירות. המצוקה של המערכת הציבורית תתעל יותר חולים למערכת הרפואה הפרטית. לאחרונה משרד הבריאות אישר למכבי שירותי בריאות רובד נוסף של ביטוח משלים. מספרם של רוכשי ביטוחי הבריאות הפרטיים נמצא בעליה. ההוצאה הלאומית לבריאות תגדל, כולה על חשבון הכיס הפרטי של משקי הבית, ההוצאה מתקציב המדינה תקטן, והפער בין עשירים לעניים יוסיף ויתרחב.

שר הבריאות הבא לא ייהנה מהגדלה בתקציב הבריאות. אם יהיה לו גיבוי פוליטי חזק אולי יצליח למנוע הקטנה נוספת של התקציב, וגם זה בספק. מה ניתן, אם כן, לעשות על מנת למנוע את קריסת מערכת הבריאות הציבורית? לשר הבריאות הבא יש שלוש דרכים: קודם כל לחסום, ככל האפשר, את המשך הזליגה של תקציב הבריאות למערכת הרפואה הפרטית על ידי פיקוח הדוק על הביטוחים המשלימים, למנוע הרחבה של הביטוח הפרטי ולחייב את קופות החולים לבצע את מרב הפעולות במסגרת ציבורית.

שנית, עליו להפוך את כל בתי החולים (הממשלתיים ושל שירותי בריאות כללית) ליחידות עצמאיות. רק כך אפשר יהיה לעודד התייעלות ומדיניות שכר כלכלית בתוך בתי החולים. בהמשך למהלך זה, יש להודיע לקופות החולים כי המדינה לא מכסה את הגירעון שלהן. תעמוד בפניהן הברירה לפשוט רגל או לאזן את פעילותן על ידי צמצום הביורוקרטיה והורדת שכר, כפי שעושה כל מפעל הנקלע למצוקה.

ושלישית, יש לתעל כל אגורה פנויה לרפואה מונעת, על מנת להקטין את התחלואה ואת ההוצאה לריפוי. יש הרבה מאוד מה לעשות בתחום זה. אין סיבה שיהיה ילד אחד בישראל שלא יקבל את כל החיסונים הנדרשים, אין סיבה ששיעור ההשמנה ימשיך ויעלה. ירידה של 10% בשיעור השמנים פירושה ירידה של אחוז שלם בהוצאה הלאומית לבריאות.

לא יהיה צדק חברתי ללא בריאות. לשר הבא מצפה אתגר אדיר.

נושאים קשורים:  דעות,  בתי חולים ציבוריים,  רפואה פרטית,  קופות החולים,  פרופסור מוטי רביד,  גירעונות הקופות,  רפואה ציבורית
תגובות
אהרון תומר
11.02.2013, 19:45

אכן צודק פרופ' רביד, דברים כדרבנות, "מערכת הבריאות היא הרזה ביותר מכל המערכות המשרתות את האזרח בישראל. האוצר, השולט בלעדית על תקציב הבריאות" וכן "אי-הספיקה של מערכת בתי החולים גורמת לפגיעה קשה בבריאות של אלפי חולים ובמקרים רבים עולה בחיי אדם"
אך למאי נפקא מינה?
1. ממסד השלטון הישראלי מנותק המעם ואין לו דבר עם צרכי העם. לא העם בוחר את נציגיו האישיים לפרלמנט, ואין עתידם הפוליטי של אלה תלוי כלל בעם אלא בצמרת המפלגה אותה הם משרתים.
2. מבחינת בריאות – זכאים הם עלפי חוק להוצאות בריאות להם ולבני משפחותיהם – ללא הגבלת סכום בארץ ובחו"ל.
3. איזה VIP פוליטי סובל מקשיי מערכת הבריאות לציבור?
4. תפקידה הראשוני של צמרת האוצר הוא הזנת המערך הפוליטי על המוני שריו, סגניהם, ונזיוני קופת הציבור אחרים (לשם השוואה, לארה"ב, מעצמה של 300 מליון איש יש 5 שרים בלבד). כמו כן הזרמת כספים לקניית קולות לקואליציה (מליארדי שקלים), אשר בכל מדינת חוק הדבר הוא שוחד בעליל. צמרת אוצר שתסרב או תכשל בהזרמה כספים מסיבית זו תסולק.
5. הפתרון המוצע: "יש להודיע לקופות החולים כי המדינה לא מכסה את הגירעון שלהן. תעמוד בפניהן הברירה לפשוט רגל או לאזן את פעילותן על ידי צמצום הביורוקרטיה והורדת שכר, כפי שעושה כל מפעל הנקלע למצוקה".
יש גם פתרון אחר – להמשיך ולצמצם השירות לציבור ומניעתו כפי שאמנם מציין פרופ' רביד בתחילת דבריו "אי-הספיקה של מערכת בתי החולים גורמת לפגיעה קשה בבריאות של אלפי חולים ובמקרים רבים עולה בחיי אדם"- יש רק להבהיר, מדובר בחיי אדם מן השורה- לא בחיי אדם המסונף לממסד הפוליטי.
שום פלפולי תקציב לא יועילו כאן, פשוט המפלצת הפוליטית בולעת הכול ללא שובעה.

ד"ר ניר צבר
11.02.2013, 20:55

א ם הרפואה תתמקד רק בפעולות אבחון, מניעה וטיפול שהן מ ו כ ח ו ת כמשפרות איכות חיים ו/או אריכות חיים, עלותה של הרפואה ונזקיה יצטמצמו בשיעור עצום, והבריאות תשתפר אצל עניים ועשירים כאחד. מדיניות תקיפה למניעת ניגודי אינטרסים בכל המערכות - היא תנאי הכרחי.

עפר בן יעקב
11.02.2013, 20:55

קופות החולים אינן בגרעון.
הן נמצאות בתיקצוב חֶסֶר ממושך.
מתחילת הפעלת חוק הבריאות הנוכחי, התקציב היה צריך לעלות כל שנה ב-6% : 2% הגדלת האוכלוסיה, 2% הזדקנות האוכלוסיה, 2% טכנולוגיות חדשות.
במציאות, ב-17 השנים מאז, יש דרישה להתייעל כל שנה ב-2% . זה מה שמכניס את הקופות לתקצוב חסר, ולצערי אינני רואה את הפתרון. כנראה שוב לא יהיה שר בריאות אלא רק סגן, או תת או הגדרה אחרת חסרת אחריות.
פרופ' רביד המוערך, רואה את המציאות רק מחור המנעול של מנהל מרכז רפואי.

עדו
11.02.2013, 22:53

שינוי שם : בכורח הנסיבות ישונה שמו של המשרד למשרד התחלואה.

דר' רוטמן
12.02.2013, 08:07

שמחתי מאוד לקרוא ממישהו כמוך שמבין ממערכות בריאות שאחת מהבעיות העיקריות הינה הזליגה של תקציב הבריאות למערכת הפרטית.
שנים אני טוען את זה וכתבתי במדור תגובות מספר פעמים לאחרונה, בדיוק באותם מילים.
וזאת היתה תגובתי לכתבה של דר' גמזו מתאריך 8/1/13:
"כיצד ניתן להפוך את ההוצאה הלאומית לבריאות להשקעה?
אני מעריך שכיום לפחות 50% מההוצאה הלאומית לבריאות מועברת בעקיפין, אך במהירות שיא, למערכת הרפואה הפרטית.
אין מנוס מלהפריד באופן מוחלט את הרפואה הציבורית מהפרטית בכדי שהרפואה הציבורית תוכל לצמוח וליהנות מתקציב הבריאות.
כיום כל המשאבים שיוסיפו לרפואה הציבורית ימשיכו לגלוש בעקיפין לטובת המערכת הפרטית, כל עוד יורשה לרופאים לעבוד בשני המערכות במקביל.
בעזרת הרופאים העובדים במקביל במערכת הציבורית ובמערכת הפרטית המשאבים הציבוריים זולגים למערכת הרפואה הפרטית.
אם אני טועה הייתי מודה למישהו מלומד בנושא לתקן אותי כאן".

דר' רוטמן, השכן שלך עם האופניים
12.02.2013, 08:08

שמחתי מאוד לקרוא ממישהו כמוך שמבין ממערכות בריאות שאחת מהבעיות העיקריות הינה הזליגה של תקציב הבריאות למערכת הפרטית.
שנים אני טוען את זה וכתבתי במדור תגובות מספר פעמים לאחרונה, בדיוק באותם מילים.
וזאת היתה תגובתי לכתבה של דר' גמזו מתאריך 8/1/13:
"כיצד ניתן להפוך את ההוצאה הלאומית לבריאות להשקעה?
אני מעריך שכיום לפחות 50% מההוצאה הלאומית לבריאות מועברת בעקיפין, אך במהירות שיא, למערכת הרפואה הפרטית.
אין מנוס מלהפריד באופן מוחלט את הרפואה הציבורית מהפרטית בכדי שהרפואה הציבורית תוכל לצמוח וליהנות מתקציב הבריאות.
כיום כל המשאבים שיוסיפו לרפואה הציבורית ימשיכו לגלוש בעקיפין לטובת המערכת הפרטית, כל עוד יורשה לרופאים לעבוד בשני המערכות במקביל.
בעזרת הרופאים העובדים במקביל במערכת הציבורית ובמערכת הפרטית המשאבים הציבוריים זולגים למערכת הרפואה הפרטית.
אם אני טועה הייתי מודה למישהו מלומד בנושא לתקן אותי כאן".