פגיעה כלייתית חריפה (Acute kidney injury, AKI) היא סיבוך שכיח בקרב מטופלים עם אוטם לבבי המלווה בעליית מקטע STי (ST-segment elevation myocardial infarction, STEMI) שעוברים התערבות כלילית מלעורית (percutaneous coronary intervention, PCI), ותוצאותיה בטווח הארוך עגומות.
עוד בעניין דומה
לא בוצעו עדיין מחקרים להערכת הקשר בין התפקוד הלבבי ובין הסיכון ל-AKI באוכלוסיית מטופלים זו.
במחקר רטרוספקטיבי זה, שנערך בישראל, נכללו 396 מטופלים עם STEMI שעברו PCI ואקו-לב (echocardiography) מקיף תוך 72 שעות מהגעתם לבית החולים, בין יוני 2011 לדצמבר 2013.
AKI הוגדרה כעלייה של לפחות 0.3 מיליגרם לדציליטר בקריאטינין ב-48 השעות הראשונות לאשפוז.
34 מטופלים (9.7%) פיתחו AKI. תוצאות אקו-לב הראו, כי מטופלים עם AKI, בהשוואה למטופלים ללא נזק כלייתי, היו עם מקטע פליטה סיסטולי (systolic ejection fraction, EF) נמוך יותר, באופן מובהק, e′ velocities נמוכות יותר של המחיצה ושל הקיר הלאטרלי, יחס E/A גבוה יותר, לחץ סיסטולי גבוה יותר בעורק הריאה ולחץ גבוה יותר בעלייה הימנית.
ניתוח רגרסיה רב-משתנים מצא, כי EF של חדר שמאל הוא מנבא בלתי-תלוי ל-AKI (יחס סיכויים: 1.1), עבור כל ירידה באחוז בודד ב-EF.
החוקרים סיכמו, כי EF של חדר שמאל הוא גורם מנבא חזק ל-AKI בקרב מטופלים עם STEMI שעוברים PCI.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
