מחקרים

מטבוליטים המנבאים ירידה במשקל

החוקרים מצאו כי ירידה במשקל גורמת להפחתה ברמות מטבוליטים, אשר גבוהים בעיקר באנשים הסובלים מהשמנת יתר ועמידות לאינסולין, וכי ישנם מטבוליטים אשר יכולים לנבא ירידה במשקל

משקל עודף, ירידה במשקל (צילום: אילוסטרציה)

דווח בעבר כי ישנם שינויים אופייניים במטבוליטים בדם לאחר ירידה במשקל עקב דיאטה. מטרת מחקר זה הייתה לבחון האם שינויים בערכי מטבוליטים בסיסיים מנבאים או קשורים בשינויים ב-BMI וגורמי סיכון מטבוליים.

בוצעה הערכה של מטבוליטים בדם על ידי כרומוגרפיה וספקטרומטריה ב-91 משתתפים עם השמנת יתר בתחילת המחקר ולאחר השתתפות של שנה בתוכנית ירידה במשקל שאינה ניתוחית.

במחקר זוהו וכומתו 137 מטבוליטים בתחילת המחקר (BMI ממוצע 42.7, סטיית תקן 5.8) ולאחר שנה (BMI ממוצע 36.3, סטיית תקן 6.6). שינויים שנגרמו על ידי ירידה במשקל זוהו עבור 57 מטבוליטים באנשים שירדו עשרה או יותר אחוזים במשקל. ערכי בסיס נמוכים של קסיליתול נמצאו כמנבאים של ירידה גדולה יותר ב-BMIי(β=0.06, p<0.01) והפחתת משקל שווה או גדולה מ-10% (יחס סיכויים=0.2, רווח בר-סמך 95%=0.07-0.7, p=0.01).

ירידה ברמות איזולאוצין, לאוצין, ואלין וטירוזין נמצאה כקשורה בירידה ב-BMI (β>0.1, p<0.05) וירידה במשקל השווה או גדולה מ-10% (איזולאוצין: יחס סיכויים=0.08, רווח בר-סמך=0.01-0.3; לאוצין: 0.1, 0.01-0.6; ואלין: 0.1, 0.02-0.5; טירוזין: 0.1, 0.03-0.6; p<0.02).

מסקנת החוקרים היא כי ירידה במשקל כתוצאה מדיאטה מביאה בעיקר להפחתה ברמות מטבוליטים הגבוהים באנשים הסובלים מהשמנת יתר ועמידות לאינסולין. החוקרים זיהו מספר קשרים חדשים בין גורמי סיכון מטבוליים ותיקפו ממצאים קודמים הקשורים בשינויים מטבוליים המתווכים על ידי ירידה במשקל. רמות של מטבוליטים ספציפיים כדוגמת קסיליתול יכולים לנבא תגובה לאמצעים לא ניתוחיים לירידה במשקל.

מקור:

http://www.nature.com/ijo/journal/v41/n9/abs/ijo2017124a.html

נושאים קשורים:  מחקרים
תגובות