הקשר בין תסמונת מטאבולית (metabolic syndrome-MetS) ועמידות לאינסולין עם אי ספיקה דיאסטולית ופיברוזיס של המיוקרדיום לא מובן היטב. מטרת מחקר זה הייתה להעריך את הקשר בין MetS עם תפקוד דיאסטולי ומטריקס מיוקרדיאלי חוץ תאי (extracellular matrix-ECM) באמצעות MRI לבבי באוכלוסייה גדולה מבוססת קהילה.
עוד בעניין דומה
אנליזת חתך זו כללה 1,582 משתתפים ממחקר ה-MESAי(Multi-Ethnic Study of Atherosclerosis) אשר התייצגו עם מקטע פליטה של חדר שמאל השווה או גדול מ-50 וללא רקע של אירועים לבבים. תפקוד דיאסטולי הוערך על ידי שימוש במאפייני MRI לבבי ובכלל זה שיעור עומס סוף דיאסטולי (end-diastolic strain rate-EDSR) ואינדקס הרפייה-עומס (strain relaxation index-SRI).יECM הוערך באמצעות כימות נפח חוץ תאי. הגיל הממוצע של המשתתפים היה 67.4±8.6 שנים ו-48.1% היו גברים. MetS הייתה נוכחת ב-33.7% מהמשתתפים וסוכרת סוג 2 ב-15.8%.
במודל רב-משתני, MetS, ללא תלות בנוכחות של סוכרת סוג 2, ועמידות גבוהה יותר לאינסולין נמצאו קשורים לתפקוד דיאסטולי פגום (SRI גבוה יותר ו-EDSR נמוך יותר) ללא תלות ב-ECV.
לסיכום, תסמונת מטאבולית, ללא תלות בנוכחות סוכרת קשורה באופן עצמאי עם תפקוד דיאסטולי פגום. שינויים תפקודיים אלו של המיוקרדיום נובעים ככל הנראה משינויים אינטרינזיים בקרדיומיוציטים, ללא תלות באינטרסטיציום המיוקרדיאלי.
מקור: