מחקרים

אפיקסבן במטופלים עם אי ספיקת כליות סופנית ופרפור עליות

במחקר עוקבה רטרוספקטיבי ניסו לקבוע דפוסים של שימוש באפיקסבן ותוצאים הקשורים בכך במטופלים עם ESKD ופרפור עליות המבצעים דיאליזה

16.07.2018, 14:18
מחלת כליות חמורה, מכונת דיאליזה (צילום: אילוסטרציה)

מטופלים עם אי ספיקת כליות סופנית (ESKD) הוצאו ממחקרים קליניים אשר בחנו את ההשפעה של תרופות פומיות נוגדות קרישה עבור פרפור עליות. ראיות שפורסמו לאחרונה העלו חששות לגבי הבטיחות של ריברוקסבן ודביגטרן אך אפיקסבן טרם נבדקה בנסיבות אלו למרות שכיום היא מאושרת לשימוש באוכלוסיה זו. מטרת מחקר זה היתה לקבוע דפוסים של שימוש באפיקסבן ותוצאים הקשורים בכך במטופלים עם ESKD ופרפור עליות המבצעים דיאליזה.

החוקרים ביצעו מחקר עוקבה רטרוספקטיבי באמצעות רשומות Medicare. מטופלים שהוכללו במחקר היו בעלי אבחנה של ESKD ופרפור עליות אשר התחילו טיפול עם תרופה פומית נוגדת קרישה. לאור המספר הקטן של משתמשי ריברוקסבן ודביגטרן, התוצאים הוערכו רק עבור מטופלים שקיבלו אפיקסבן או וורפרין. מטופלים שקיבלו אפיקסבן וורפרין הותאמו ביחס של 1:3 לפי ציון פרוגנוסטי. הבדלים בין הקבוצות בהיבט שרידות נטולת שבץ או תסחיפים סיסטמיים, דמם מאג'ורי, דמם במערכת העיכול, דמם תוך מוחי ותמותה הוערכו באמצעות אנליזת קפלן-מאייר. יחסי סיכונים ורווחי סמך של 95% נלקחו מרגרסיית Cox.

אוכלוסיית המחקר כללה 25,523 מטופלים (45.7% נשים; גיל ממוצע 68.2±11.9 שנים) ובכלל זה 2,351 מטופלים שקיבלו אפיקסבן ו-23,172 מטופלים שקיבלו וורפרין. עלייה שנתית במרשמי אפיקסבן נצפתה לאחר אישור השיווק של התרופה בסוף שנת 2012 כך ש-26.6% ממרשמי האנטי-קואגולציה בשנת 2015 היו עבור אפיקסבן.

בעוקבות המותאמות, לא נצפה הבדל בסיכון לשבץ או תסחיף סיסטמי בין קבוצת האפיקסבן לוורפרין (יחס סיכונים 0.88, רווח בר-סמך 95% 0.69-1.12; p=0.29) אך אפיקסבן היתה קשורה עם סיכון מופחת באופן מובהק סטטיסטית לדמם מאג'ורי (יחס סיכונים 0.72, רווח בר-סמך 95% 0.59-0.87; p<0.001). באנליזות רגישות, מינון סטנדרטי של אפיקסבן (חמישה מיליגרם פעמיים ביום) היה קשור בסיכון מופחת באופן מובהק סטטיסטית לשבץ, תסחיף סיסטמי או תמותה לעומת מינון מופחת של אפיקסבן (2.5 מיליגרם פעמיים ביום) ושימוש בוורפרין.

מסקנת החוקרים היא כי בקרב מטופלים עם ESKD עם פרפור עליות העוברים דיאליזה, שימוש באפיקסבן יכול להיות קשור בסיכון מופחת לדמם לעומת שימוש בוורפרין וכי מינון סטנדרטי של חמישה מיליגרם פעמיים ביום קשור בהפחתה בסיכון טרומבואמבולי וסיכון לתמותה.

מקור: 

Siontis, K.S. (2018) Circulation. Epub

נושאים קשורים:  מחקרים,  אפיקסבן,  פרפור,  דמם,  שבץ,  אי-ספיקת כליות,  דיאליזה,  בטיחות