תפקוד עורקי ירוד והיארעות גבוהה של אירועים קרדיווסקולריים מאפיינת סוכרת. מטפורמין ומעכבי SGLT2 נמצאו כמפחיתים אירועים קרדיווסקולריים. החוקרים בחנו את ההשפעה האפשרית של אמפגליפלוזין יחד עם מטפורמין על תפקוד אנדותליאלי וקשיחות עורקית במטופלים עם סוכרת סוג 1.

במחקר השתתפו 40 מטופלים עם סוכרת סוג 1 שחולקו לשלוש קבוצות: קבוצה שקיבלה אמפגליפלוזין במינון 25 מ"ג ביום, מטפורמין במינון 2000 מ"ג ביום וקבוצה שקיבלה 25 מ"ג אמפגליפלוזין ו-2000 מ"ג מטפורמין יחדיו, ביום. הקבוצה הרביעית במחקר קיבלה טיפול אינבו. תפקוד עורקי הוערך בתחילת המחקר ולאחר 12 שבועות על ידי תפקוד אנדותל (הרחבה מתווכת זרימה של העורק הברכיאלי, אינדקס היפרמיה ראקטיבית, קשיחות עורקית על ידי מהירות גל דופק וקשיחות עורק ה-common carotid). עבור ניתוח סטטיסטי בוצעה אנליזה חד-כיוונית של שונות עם מבחן Bonferroni.

החוקרים מצאו כי אמפגליפלוזין יחד עם מטפורמין משפרים באופן מובהק סטטיסטית תפקוד אנדותליאלי לאחר 12 שבועות וכך גם מטפורמין, כפי שנמדד על ידי הרחבה מתווכת זרימה של העורק הברכיאלי [פי 2.6 (p<0.001) לעומת פי 1.8 (p<0.05)] ועל ידי אינדקס היפרמיה ראקטיבית [פי 1.4 (p<0.01) לעומת פי 1.3 (p<0.05)].

טיפול עם אמפגליפלוזין יחד עם מטפורמין הראה עליונות על מטפורמין בשיפור פרמטרים של קשיחות עורקית כפי שנמדדה על ידי מהירות גל דופק וקשיחות של עורק ה-common carotid לעומת מטפורמין בלבד [15.8% (p<0.01) ו-36.6% (p<0.05), בהתאמה]. מטפורמין בלבד לא השפיע על קשיחות עורקית.

החוקרים מסכמים כי אמפגליפלוזין יחד עם מטפורמין מובילים לשיפור מובהק סטטיסטית בקשיחות עורקית לעומת מטפורמין במטופלים עם סוכרת סוג 1. תפקוד אנדותליאלי השתפר באופן דומה בכל קבוצות הטיפול.

נראה כי לאמפגליפלוזין יכולת ספציפית להפחית קשיחות עורקית, עובדה אשר יכולה לתמוך בהגנה הקרדיווסקולרית שלו, שהודגמה במחקרים קליניים גדולים.

מקור: 

Lunder, M. et al. (2018) Cardiovascular Diabetology. 17(1), 153.