מחקרים

הקשר בין היפוגליקמיה קשה ותוצאים קרדיווסקולריים ותמותה

מחקר זה מצטרף לגוף ראיות גובר המראה כי לאירועי היפוגליקמיה קשה השפעה שלילית על תוצאים קליניים ומדגים כי היפוגליקמיה קשה בשלושת החודשים האחרונים מעלה סיכון לתמותה ואירועים קרדיווסקולריים

20.01.2019, 17:24

מטרת המחקר הייתה לקבוע גורמי סיכון עבור היפוגלקמיה קשה והקשר בין היפוגלקמיה קשה ותוצאים קרדיווסקולריים שליליים, תמותה קרדיווסקולרית ותמותה כוללת במסגרת מחקר ה-VADTי(Veterans Affairs Diabetes Trial).

עבודה זו בוצעה כאנליזת פוסט-הוק של נתונים ממחקר ה-VADT אשר כללו 1,791 יוצאי צבא (גיל ממוצע 60.5±9.0 שנים עם סוכרת סוג 2 לא מאוזנת מיטבית (המוגלובין מסוכרר 9.4±2.0%; משך מחלה ממוצע 11.5±7.5 שנים) עם וללא מחלה קרדיווסקולרית וגורמי סיכון קרדיווסקולריים נוספים. המשתתפים חולקו בצורה אקראית לקבל שליטה הדוקה לעומת סטנדרטית בגלוקוז (המוגלובין מסוכרר קטן מ-7% לעומת קטן מ-8.5%).

החוקרים מצאו כי השיעור של היפוגליקמיות קשות בקבוצת השליטה ההדוקה היה 10.3 לכל מאה שנות חולים לעומת 3.7 בקבוצת השליטה הסטנדרטית (p<0.001). באנליזה רב-משתנית, שימוש באינסולין (p=0.02), פרוטאינוריה (p=0.009) וניורופתיה אוטונומית (p=0.01) היו גורמי סיכון עצמאיים עבור היפוגליקמיה קשה בעוד ש-BMI גבוה נמצא כגורם מגן (p=0.017). היפוגליקמיה קשה בשלושת החודשים הקודמים הייתה קשורה לסיכון מוגבר לאירועים קרדיווסקולריים (p=0.032), תמותה קרדיווסקולרית (p=0.012) ותמותה כוללת (p=0.024). עם זאת, הסיכון היחסי לתמותה כוללת בקבוצת השליטה הסטנדרטית היה גבוה מאשר בקבוצת השליטה ההדוקה (p=0.019). הקשרים בין היפוגליקמיה קשה ואירועים קרדיווסקולריים התחזקו כאשר הסיכון הקרדיווסקולרי הכללי גבר (p=0.012).

החוקרים מסכמים כי אירועי היפוגליקמיה קשה בשלושת החודשים הקודמים קשורים בסיכון מוגבר לאירועים קרדיווסקולריים מאג'וריים, תמותה קרדיווסקולרית ותמותה כוללת ללא תלות ברמת השליטה הגליקמית. עם זאת, שליטה סטנדרטית מגבירה את הסיכון לתמותה כוללת עוד יותר לאחר היפוגליקמיה קשה.

מקור: 

Davis, S.N. et al (2019). Diabetes Care. 42(1), 157

 

 

נושאים קשורים:  מחקרים,  סוכרת סוג 2,  היפוגלקמיה,  תמותה,  אירועים קרדיווסקולריים
תגובות