מחקרים קליניים מבוקרים ומחקרים מהעולם האמיתי הדגימו כי לירגלוטיד מובילה לשיפור בשליטה גליקמית ומשקל גוף. עם זאת, היענות ממושכת לתרופות כנגד סוכרת יכולה להיות קשה לחלק מהמטופלים. מחקר זה השווה ערכי המוגלובין מסוכרר ותוצאים נוספים במטופלים עם סוכרת סוג 2 אשר המשיכו טיפול עם לירגלוטיד במשך יותר מ-12 חודשים לעומת אלו שהפסיקו מוקדם יותר, בעולם האמיתי.
עוד בעניין דומה
המחקר בוצע באופן רטרוספקטיבי בהשתתפות מטופלים מבוגרים חברי קופת חולים מכבי עם סוכרת סוג 2 אשר התחילו טיפול עם לירגלוטיד בין 2010-2015. שינויי ממוצע בהמוגלובין מסוכרר ומשקל גוף מתחילת המחקר ועד חודש 24 הושוו בין מטופלים שקיבלו לירגלוטיד במשך 12 חודשים לפחות לבין אלו שהפסיקו את הטיפול בשנה הראשונה. תקנון להמוגלובין מסוכרר, משקל גוף וגורמים מבלבלים אחרים בוצע באמצעות התאמת ציון זיקה 1:1.
במחקר השתתפו 2,695 אנשים שהשתמשו בלירגלוטיד במשך 12 חודשים לפחות ו-885 אנשים שהפסיקו את הטיפול לאחר פחות משנה. החוקרים מצאו הפחתה מובהקת סטטיסטית בהמוגלובין מסוכרר (-0.80% לעומת -0.32%; p<0.001) במשתתפים שהתמידו בטיפול לעומת אלו שלא התמידו למרות שיעורים גבוהים יותר של שימוש באינסולין (70.2% לעומת 59.0%; p<0.001) ושיעור גבוה יותר של מטופלים המשתמשים בשלוש תרופות פומיות או יותר להפחתת גלוקוז (20.6% לעומת 6.2%; p<0.001) לאחר 24 חודשים. הפחתת משקל הגוף הממוצעת הייתה גדולה יותר בקבוצת המשתתפים שהתמידה בטיפול לעומת אלו שהפסיקו אותו (3.57 ק"ג לעומת 1.25 ק"ג; p<0.001).
החוקרים מסכמים כי בעולם האמיתי, התמדה בטיפול עם לירגלוטיד קשורה בשליטה גליקמית טובה ושיפור במשקל גוף.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
