מחקרים

התערבות מוגברת לא מסייעת לחולי סוכרת בעצירת ההתקדמות של מחלה בעורקים הכליליים

מחקר עוקבה פרוספקטיבי זה שנערך בנורבגיה בחן בעזרת שני סוגי הדמייה את השכיחות של מחלה לא-תסמינית של העורקים הכליליים בקרב חולי סוכרת מסוג 2, וכן בדק האם התערבות מוגברת עשויה להועיל לחולים אלה בבלימת המחלה הכלילית

אבי העורקים (צילום: אילוסטרציה)
אבי העורקים (צילום: אילוסטרציה)

השכיחות של מחלה לא-תסמינית בעורקים הכליליים בקרב חולי סוכרת מסוג 2 אינה ברורה. מחקר זה בחן את ההיקף של מחלה לא-תסמינית בעורקים כליליים בקרב מטופלי סוכרת מסוג 2, בעזרת מיפוי פולשני של כלי הדם הכליליים (ICA) ובעזרת בדיקת על-קול תוך-כלית (IVUS). כמו כן, המחקר בדק האם התקדמות של מחלה בעורקים הכליליים, כפי שהוערכה על ידי ICA, יכולה להשתנות על ידי התערבות מוגברת בכדי להפחית את הסיכון לתחלואת לב וכלי דם.

56 מטופלים הסובלים מסוכרת מסוג 2 בעלי גורם סיכון נוסף אחד לפחות לתחלואת לב וכלי דם, השתתפו במחקר מבוקר ואקראי זה. משך המחקר היה שנתיים, ובוצעה בו השוואה בין התערבות מוגברת בבית חולים (30 מטופלים) לעומת טיפול רגיל (26 מטופלים), עם מעקב עתידי מתוכנן לאחר 7 שנים. המטופלים עברו בדיקת ICA בתחילת המחקר, ובדיקות ICA ו-IVUS לאחר 7 שנים. תוצאות ICA נקבעו לפי מדדי ניקוד מקובלים של החומרה וההיקף של מחלה בעורקים הכליליים. תוצאות IVUS תוארו על- ידי עובי מירבי של שכבת האינטימה (Maximal intimal thickness,יMIT), והאחוז והנפח הכולל של הרובד הטרשתי. כמו כן, תוצאות IVUS הושוו עם מטופלים ללא סוכרת וללא מחלת עורקים כליליים (147 לבבות שנתרמו להשתלה, הבדיקה בוצעה 7-11 שבועות לאחר ההשתלה).

למרות הפחתה של הסיכון לתחלואת לב וכלי דם אצל המטופלים שעברו שנתיים של התערבות מוגברת, לא נצפה הבדל בין הקבוצות בסך ההתקדמות של המחלה בעורקים הכליליים לאחר 7 שנים. באופן כללי, השכיחות של מחלת עורקים כליליים שהוגדרה על ידי ערך MIT של 0.5 מילימטר ומעלה בקרב חולי סוכרת מסוג 2 הייתה 84%. בנוסף, העומס הטרשתי של חולי הסוכרת היה גבוה באופן מובהק בהשוואה לקבוצת הביקורת. ממוצע MIT, אחוז הנפח של הרובד הטרשתי, וסך הנפח של הרובד הטרשתי אצל חולי סוכרת מסוג 2 היו 0.27±0.75 מילימטר, 9.8%±33.8, ו-137.3±277.0 מילימטר מעוקב, בהתאמה. זאת לעומת ערכים נמוכים יותר בקרב קבוצת הביקורת - 0.19±0.41 מילימטר, 7.3%±17.8, 100.6±134.9 מילימטר מעוקב.

החוקרים הסיקו שהתערבות מוגברת בת שנתיים אמנם הפחיתה את גורמי הסיכון לתחלואת לב וכלי דם, אך לא השפיעה על ההתקדמות של מחלת עורקים כליליים כפי שהודגמה במיפוי כלי דם. מעבר לכך, בדיקת IVUS גילתה שהשכיחות של מחלה לא-תסמינית בעורקים הכליליים בקרב חולי סוכרת מסוג 2 הינה גבוהה, מה שמעיד על צורך בניהול רחב יותר של גורמי סיכון לתחלואת לב וכלי דם בעזרת גישות חלופיות.

מקור: 

Arora, S. et al. (2019). Cardiovascular diabetology. 18(1):26

 

 

נושאים קשורים:  מחקרים,  מחלת עורקים כליליים,  סוכרת מסוג 2,  מיפוי פולשני של העורקים הכליליים,  בדיקת על-קול תוך-כלית
תגובות