מחקרים - נגיף הקורונה

חוקרות מהאוניברסיטה העברית: "יהיה קושי לפתח תרופה לנגיף הקורונה החדש"

המסקנה המצערת, ציינו מחברות דו"ח המחקר: עוצמת הקשירה של נגיף הקורונה לתאי האדם חזקה במיוחד וקשה להתרה בהשוואה לנגיף הסארס: "נאלץ לחיות עם הידיעה שנגיף הקורונה החדש לא ילך לשום מקום"

שוק מחנה יהודה סגור. צילום: יונתן סינדל/ פלאש 90

מחקר שביצע צוות חוקרות מהמחלקה לכימיה ביולוגית באוניברסיטה העברית הראה את ההבדלים המהותיים באסטרטגיית התקיפה של נגיף הקורונה החדש, COVID-19, לעומת בן משפחתו - נגיף הסארס, שנעלם לפני כ-20 שנה מהעולם. המסקנה המצערת, ציינו מחברות דו"ח המחקר: עוצמת הקשירה של נגיף הקורונה לתאי האדם חזקה במיוחד וקשה להתרה בהשוואה לנגיף הסארס, ולכן יהיה קשה להערכתן לפתח נגד ה-COVID-19 תרופות שהוכחו כיעילות נגד הסארס.

פרופ' מיכל ליניאל, האוניברסיטה העברית. "נגיף הקורונה החדש מתחבר בצורה אופטימלית ליותר נקודות מפגש בשטח הפנים של תא האדם לעומת הסארס"

המחקר פורסם לפני כמה ימים ב-BioRxiv - שרת המאמרים המדעיים שנכתבים לפני פרסום בכתבי עת מקצועיים. את דו"ח המחקר כתבו פרופ' מיכל ליניאל, יחד עם חברת הסגל דינה שניידמן, שתיהן מהמחלקה לכימיה ביולוגית ובית הספר למדעי המחשב באוניברסיטה העברית ואסתר ברייל, מתמחה בפוסט דוקטורט.

המחקר קובע שאין ודאות כי תרופות שיעילות נגד נגיף אחד ממשפחת הקורונה - יש שבעה כאלו - יוכלו לעבוד נגד נגיפים אחרים מאותה קבוצה. המחקר בדק את המבנה של נגיף הקורונה החדש לעומת נגיפים דומים לו, הסארס והמארס (MERS, שייך למשפחת הקורונה והיכה בשנים 2013-2012 בסעודיה, שם מתו כ-35% מהנדבקים) ובעיקר את יכולת ההיקשרות שלהם אל תאים בריאים בריאות האדם. לטענת החוקרות, כל אחד מהנגיפים מחזיק ביכולת תקיפה שונה כדי להיקשר אל הקולטנים האנושיים. אופן ההיקשרות משתנה מנגיף לנגיף. באשר לנגיף COVID-19, נאמר בדו"ח כי נגיף זה ונגיף הסארס דומים מאוד מבחינה מבנית ב-72.8%.

נגיף הקורונה. הדמיה מיקרוסקופית: שאטרסטוק

על כן הוחלט לבדוק לעומק את אופן ההתחברות של שני הנגיפים באמצעות אותן בליטות ייחודיות (שבזכותן נקרא הנגיף קורונה בשמו) על פניו שיוצרות את מראה הכתר, לקולטן ACE2 האנושי שזוהה בעבר כקולטן חיוני שתיווך בין נגיף הסארס לבין תאים האנושיים, ומתבטא באופן נרחב כמעט בכל רקמות האדם עם רמות ביטוי גבוהות במיוחד בריאות. עוד נבדק האם מבנה זה משפיע על היכולת למצוא ל-COVID-19 תרופה דומה לזו שנטרלה בעבר את הסארס.

צוות החוקרות דיווח שהריץ סימולציות שונות של התחברות ה-COVID-19 והסארס (SARS-2002) לקולטן ACE2 כדי להעריך את הבדלי ההיקשרות ואף את דינמיות הקשר.

נגיף הסארס, כתבו פרופ' ליניאל ועמיתותיה, נקשר אל הקולטן האנושי בצורה קפיצית וגמישה. הקשר בינו לבין הקולטן לרוב רופף ולא חזק בנקודות המתוארות במאמר זה כ"נקודות חמות". לכן, קל יחסית לייצר תרופות כדי לשבור את אותם קשרים.

בניגוד אליו, נגיף הקורונה החדש מתחבר בצורה אופטימלית ליותר נקודות מפגש בשטח הפנים של תא האדם. "ל-COVID-19 מספר משמעותי גבוה יותר של קשרים כפולים וחזקים, 52 לעומת 28 בהשוואה ל-SARS2000 ושטח הפנים של ה-COVID-19 משמעותית גדול יותר מהסארס עם מספר מרשים של נקודות מגע עם הנגיף".

בעקבות התחברות זו של ה-COVID-19 לנקודות רבות על פני שטח הפנים של הקולטן, בו זמנית, יהיה קשה להפרידם בקלות מתאי האדם. לכן, ברמה הרפואית, יתקשו החוקרים לפתח תרופה שתוכל לנתק את מספר הקשרים הרב שנוצר באמצעות שכלול תרופות קיימות, שנחשבו בעבר ליעילות נגד הסארס.

החוקרות גם משערות שהקורונה החדש יהיה כנראה "חלק משגרת חיינו עוד שנים רבות. ברגע שיימצא חיסון, יהיו אנשים שיתחסנו מפניו ויהיו מוגנים מפני המחלה. מי שלא יתחסן ימשיך להפיץ את הנגיף".

פרופ' ליניאל: "אני מניחה שבעתיד, כשנבין את תהליך הלימוד המתמשך של הנגיף על ידי מערך החיסון שלנו, יחסנו ילדים בבית הספר או בפרוטוקול אחר שיתאים ל'ידידנו' החדש.

"בניגוד לסארס והמארס שנעלמו באותה מהירות ופתאומיות שבה הופיעו, סארס ב-2004 ומארס ב-2018, נאלץ לחיות עם הידיעה שנגיף הקורונה החדש לא ילך לשום מקום, בדיוק כפי שיש סוגים רבים של נגיפים שחיים בינינו ואנחנו חייבים לחיות איתם. נקשר זאת למציאות שבה אנו חיים כי אויבים צריך להכיר ולמצוא דרך לעשות איתם שלום".

נושאים קשורים:  נגיף הקורונה,  סארס,  תרופה לקורונה,  פרופ' מיכל ליניאל,  האוניברסיטה העברית,  קורונה,  חיסונים,  חדשות
תגובות
אנונימי/ת
25.03.2020, 19:23

COVID-19 זו המחלה שוירוס הקורונה שנקרא
SARS-COV2 גורם לה.

אנונימי/ת
25.03.2020, 19:31

כאילו שיש חיסון ל- SARS מ- 2003....

אנונימי/ת
25.03.2020, 19:34