פרפור פרוזדורים

הקשר בין פרפור פרוזדורים במטופלים עם השמנת יתר לטיפול בתרופות אנטי-אריתמיות

מחקר מצא כי היעילות של תרופות אנטי-אריתמיות מסוג חוסמי תעלות נתרן פחותה במטופלים עם פרפור פרוזדורים הסובלים מהשמנת יתר, יש לתת את הדעת בהתאמת תרופה אנטי-אריתמית למטופלים אלו

24.05.2020, 11:43
פרפור פרוזדורים (צילום: אילוסטרציה)

הקשר בין השמנת יתר שהינה גורם סיכון מבוסס לפרפור פרוזדורים, לבין התגובה לתרופות אנטי-אריתמיות, עדיין אינו ברור. מחקר נערך כדי לבחון את ההשערה שהשמנת יתר מתווכת באופנים שונים את התגובה לתרופות אנטי-אריתמיות. המחקר נערך במטופלים עם פרפור פרוזדורים סימפטומטי ובעכברים עם השמנת יתר שהושרתה באמצעות תזונה ופרפור פרוזדורים שהושרה באמצעות קיצוב (Pacing).

מחקר עוקבה תצפיתי נערך בהשתתפות 311 מטופלים שנרשמו במרשם גנטיקה קלינית, עכברים שהוזנו בדיאטה רוויית שומן במשך 10 שבועות הוערכו גם כן. המחקר נערך מה-1 בינואר 2018 ועד ה-2 ביוני 2019. תגובה סימפטומטית הוגדרה כהמשך טיפול עם אותה תרופה אנטי-אריתמית במשך לפחות 3 חודשים. חוסר תגובה הוגדר כהפסקת הטיפול עם התרופות האנטי-אריתמיות בתוך 3 חודשים מהתחלת הטיפול, במקרים בהם בגלל שליטה לא טובה בסימפטומים של פרפור הפרוזדורים נדרש טיפול אחר לשליטה בקצב. מדידות תוצא בעכברים עם השמנת יתר שהושרתה באמצעות תזונה, היו פרפור פרוזדורים שהושרה באמצעות קיצוב ודיכוי הפרפור לאחר שבועיים של טיפול עם פלקאיניד אצטט או סוטלול הידרוכלוריד.

סך כולל של 311 מטופלים (הגיל הממוצע היה 65 [סטיית תקן 12]; 120 נשים [38.6%]) עם פרפור פרוזדורים סימפטומטי, התאימו לקריטריוני ההכללה של המחקר וטופלו עם תרופות אנטי-אריתמיות מסוג I או III. חוסר תגובה לתרופות אנטי-אריתמיות מסוג I היה פחות משמעותי במטופלים עם השמנת יתר, לעומת מטופלים ללא השמנת יתר (30% [השמנת יתר] לעומת 6% [ללא השמנת יתר]; שוני 0.24; רווח בר-סמך 95% 0.11-0.37; P=0.001). בשתי הקבוצות הייתה תגובה סימפטומטית דומה לתרופות אנטי-אריתמיות מסוג חוסמי תעלות אשלגן. באנליזה רבת-משתנים, השמנת יתר, סוג התרופה האנטי-אריתמית (סוג I לעומת סוג III [השמנת יתר] יחס סיכויים 4.54; רווח בר-סמך ואלד (Wald)י95% 1.84-11.2; P=0.001), מין נשי לעומת גברי (יחס סיכויים 2.31; רווח בר-סמך ואלד 95% 1.07-4.99; P=0.03) ופעילות יתר של בלוטת התריס (יחס סיכויים 4.95; רווח בר-סמך ואלד 95% 1.23-20.00; P=0.02) היו מדדים משמעותיים לניבוי כישלון תגובה, לתרופות אנטי-אריתמיות. פרפור פרוזדורים שנגרם על ידי קיצוב ב-100% מהעכברים עם השמנת יתר שהושרתה באמצעות תזונה, לעומת 30% (P<0.001) בקבוצת הביקורת. כמו כן, עכברים עם השמנת יתר שהושרתה באמצעות תזונה הראו הפחתה גדולה יותר בנטל של פרפור הפרוזדורים, כשטופלו עם סוטלול בהשוואה לפלקאיניד (85% לעומת 25%; P<0.01).

תוצאות המחקר מדגימות שהשמנת יתר מתווכת, באופנים שונים, את התגובה לתרופות אנטי-אריתמיות במטופלים ובעכברים עם פרפור פרוזדורים. מכאן הסיקו החוקרים כי השמנת יתר מפחיתה את היעילות הטיפולית של חוסמי תעלות נתרן. לממצאים אלו עלולות להיות השלכות על הניהול של פרפור פרוזדורים, במטופלים עם השמנת יתר.

מקור: 

Ornelas-Loredo A. et al. (2019) JAMA Cardiology. doi: https://doi.org/10.1001/jamacardio.2019.4513

נושאים קשורים:  פרפור פרוזדורים,  תרופות אנטי-אריתמיות,  חוסמי תעלות נתרן,  הפרעות קצב,  מחקרים
תגובות