חדשות

הלך לעולמו הקרדיולוג עתיר המוניטין פרופ' יצחק קרונזון

בגיל 81 הלך לעולמו החודש הרופא והסופר פרופ' קרונזון, מחלוצי האקוקרדיוגרפיה, מקים מעבדת הצנתורים ב"איכילוב" שכתב מאות מאמרים מקצועיים לצד ספרים וסיפורים קצרים על זכרונותיו כרופא

פרופ' יצחק קרונזון ז"ל. צילום: פרטי

פרופ' יצחק קרונזון, הקרדיולוג עתיר המוניטין שעשה לו שם עולמי בתחום ההדמיה הלא פולשנית, כתב על כך מאות מאמרים שפורסמו בכתבי עת מקצועיים וגם ספרי עיון רבים, סיפורים קצרים שופעי הומור וטורים שפורסמו בעיתונות, הלך לעולמו החודש, ב-18 במאי 2021. פרופ' קרונזון היה בן 81 במותו והותיר אחריו אישה, שתי בנות ובן.

קרונזון נולד בחיפה ב-1939 להורים שעלו ארצה מליטא. הוא למד בתיכון הריאלי בעיר ורפואה במסגרת העתודה האקדמית. סיים את לימודיו באוניברסיטה העברית בשנת 1966 ואת הסטאז' עשה בבית החולים איכילוב בתל אביב. הוא שירת בצה"ל כרופא מוטס בצנחנים ובמהלך שירותו הצבאי השתלם ברפואה פנימית ובקרדיולוגיה בבית החולים הדסה בירושלים.

ב-1972 העתיק קרונזון את פעילותו לארה"ב. תחילה עבד בבית החולים ע"ש אלברט איינשטיין ברובע ברונקס, שם התמחה בצנתור עורקים כליליים אצל ד"ר אפרים גלסמן. "הוא לימד אותי לצנתר בתנאי שאלמד אותו עברית. כעבור שנה דיבר כבר עברית שוטפת", סיפר לימים. בהמשך הגיע לבית החולים של אוניברסיטת ניו יורק ושם לימד וחקר. מעת לעת הגיע כמרצה אורח בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב.

באמצע שנות ה-70 פתח קרונזון את מעבדת הצנתורים ב"איכילוב" וקידם את תחום הדמיית אקו-לב (אקוקרדיוגרפיה), שהיה אז רעיון חדשני ונועז במיוחד. הודות ליוזמותיו, בתי חולים רבים בארץ אימצו את הטכנולוגיה הזאת.

על כך סיפר בעבר: "כשהתחלתי לעבוד בארה"ב פותחה הטכנולוגיה המאפשרת אבחון מחלות לב ללא חדירה. הייתי בין הראשונים שהשתמשו באולטרסאונד לצורך אבחונים כאלה. הודות לטכנולוגיה הזאת פחת הצורך בחדירה ואפשר לאבחן מחלות לב רבות באמצעות אקו, ללא צנתור".

בעשור האחרון לחייו התמקד במחקר ובפיתוח טכניקות אקו־קרדיוגרפיות חדשניות. בין השאר, הדמיה תלת מימדית של הלב דרך הוושט, המאפשרת לתקן מומי לב מסוימים ללא ניתוח.

בשנות ה-80 עזר בהקמת מרכז רפואי לניתוחי לב בניו דלהי, הודו, והיה חבר במועצת המנהלים של המרכז. לימים סיפר: "כבר בגיל 12 התאהבתי בשחקן הקולנוע ההודי ראג' קאפור. ב־1952 ראיתי לראשונה את הסרט 'הנודד' בקולנוע אוריון בחיפה. ראג' קאפור הופיע שם בתפקיד של פוחח יפה תואר וחסר בית היוצא למסע תעלולים ברחבי המדינה ופוצח בזמר שהפך באותה תקופה ללהיט. הייתי קצר ראייה והתביישתי להיראות כשאני מרכיב משקפיים. אז ישבתי בשורה הראשונה והרגשתי כאילו ראג' קאפור שר במיוחד בעבורי. ראיתי את הסרט הזה אולי עשר פעמים.

"ב־1983, כפרופסור לרפואת לב בניו יורק, טלפן אלי חבר, מנתח לב הודי, וביקש שאקבל לטיפול במרפאתי אורח מהודו, מישהו בשם ראג' קאפור. שאלתי כבדרך אגב 'השחקן?'. מצידו השני של הקו השתררה לרגע שתיקה, ואחר כך באה התשובה: 'כן. איך ידעת?'. איך ידעתי?, עניתי, לי לא היה אף פעם ראג' קאפור אחר.

"למחרת לבשתי חלוק לבן חדש ותליתי על צווארי סטטוסקופ מבריק. הגעתי למרפאה עוד לפני המזכירות והאחיות. ישבתי באי שקט בכיסאי, מנסה לנסח משפטי פתיחה שיתאימו לשיחה עם אהוב נעוריי. בשעה היעודה נכנס לחדרי ראג' קאפור, אפור שיער וכבוי עיניים, עם משקל עודף, צנח בכבדות לכיסא שלפניו, נאנח ואמר: 'יש לי בעיות נשימה...'. 'חכה שנייה עם זה', כמעט התחננתי בפניו. 'האם אתה עוד זוכר את השיר מרה ג'וטא האי ג'פאני? עיניו הכחולות נאורו והוא החל לשיר. הצטרפתי אליו. רק לאחר מכן קמנו  מהכסאות במשרדי והתחלנו לצעוד סביב השולחן, שרים וצועקים בפה מלא מילים נוספות מאותו השיר. לא מעט אח"מים ורבי מעלה הזדמנו למרפאה שלי, אבל הפגישה ההיא עם ראג' קאפור חשובה בעיניי יותר מכל".

הסיפור המיוחד הזה הוא אחד מסימני ההיכר של קרונזון  בכתיבת סיפורים קצרים, שהתפרסמו בטור הקבוע "זכרונותיו של רופא" בעיתון "דבר". כמו כן פרסם ב"ידיעות אחרונות" ואחד מספריו "אמא, שמש ומולדת", אסופת סיפורים משעשעים, עוסק בילדותו בשכונת הדר הכרמל בחיפה בשנות ה-50 וה-60.

בנוסף פרסם פרופ' קרונזון כ-500 מאמרים מקצועיים ושישה ספרי הדרכה ולימוד יחד עם רופאים אחרים. סיפורים הקשורים בדברי ימי הקרדיולוגיה ובהתנסויותיו האישיות כונסו בשני ספרים נוספים שראו אור בעברית: "צנתור הלב" ו"מסע ארוך אל תוך הלב". ספר נוסף, באנגלית, שכתב יחד עם עמיתו פרופ' פול טוניק, פורסם ב-2005: Challenging Cases in Echocardiography. ביוני 2010 קיבל פרס מפעל חיים מטעם האגודה האמריקאית לאקו-קרדיוגרפיה.

מבקר הספרות דן מירון הקדיש לזכרו בסוף השבוע האחרון, מאמר ב"הארץ".

נושאים קשורים:  פרופ' יצחק קרונזון,  אקוקרדיוגרפיה,  חדשות,  צנתור לב
תגובות
31.05.2021, 23:38

יוצר מבריק, חבל על דאבדין ולא משתכחין

01.06.2021, 17:34

איש מרתק, אוהב אדם, סקרן ומלא אנרגיה. יכול לשמש כמודל עבורנו הרופאים

צר לי על מותו של יצחק. הכרתי אותו בהתחלת ההתמחות שלו בב\"ח איינשטיין בנו-יורק והתיידדנו. זכיתי להיות בין אלו שראו את הפוטנציאל הגדול של אקו, כאשר האקו היה עדיין בחיתולים. יום אחד בא אלי יצחק ושאל אותי מה לעשות כי הוא מתוסכל מכך שהמצנתר הראשי איננו נותן לאף אחד להתקרב לצנתר. המלצתי לנסות לבחור מכון שבו אקו מתפתח. אני חש עד היום שנתתי לו המלצה טובה ושהצעתי תרמה להצלחתו. חבל על מותו בגיל יחסית צעיר זה.