נגיף דלקת הכבד הנגיפית מסוג Cי(HCV) הינו גורם מרכזי למחלות כבד כרוניות. הטיפול הקליני בחולים עם מחלת כבד הקשורה ל-HCV התקדם במידה ניכרת עם עקב פיתוח של כלי הסקר, הליכים לאבחון ולהערכת פיברוזיס בכבד, ושיפור של הטיפול באמצעות תרופות אנטי-ויראליות ישירות (DAA) פאן-גנוטיפיות, ושל המניעה.
עוד בעניין דומה
להלן מוצגים הקווים המנחים של ה-AFEF בנושא אבחון לא פולשני ומעקב אחר זיהום כרוני ב-HCV, וכן לניהול המיטבי של חולים עם זיהום HCV מבחינת הבדיקה הלא-פולשנית, מבחינת ההערכה של מחלות ויראליות ושל פיברוזיס בכבד, ומבחינת המעקב אחר חולים אלו בהתאם לערך של FibroScan®, Fibrotest® או Fibrometer®.
על כל החולים שיש להם כבד נוקשה לעבור בדיקה לשלילה/זיהוי של קרצינומה הפטוסלולרית בכבד באופן מתמשך באמצעות בדיקת FibroScan® ≥10 kPa ; Fibrotest®> 0.58 ; או Fibrometer®> 0.78 לפני תחילת הטיפול.
לאחר שהגיעו לתגובה וירולוגית מתמשכת (SVR), חולים שנמדד אצלם כבד נוקשה באמצעות בדיקת FibroScan® <10 kPa , Fibrotest® ≤0.58 או Fibrometer®≤0.78 לפני תחילת הטיפול ושאינם סובלים מתחלואה נלווית בכבד (צריכת אלכוהול, תסמונת מטבולית, זיהום משותף ב-HBV וכדו') אינם זקוקים לניטור ספציפי. תפקידה של ביופסיה של הכבד נדון במצבים נדירים.
מקור: