ההשפעה של קסרלטו (rivaroxaban) על מטופלים עם פרפור פרוזדורים ומסתם מיטרלי תותב ביולוגי טרם התבררה. במחקר אקראי שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine ערכו החוקרים השוואה בין טיפול במטופלים עם פרפור פרוזדורים ומסתם מיטרלי תותב ביולוגי באמצעות קסרלטו (20 מ"ג / יום) לעומת קומדין (Warfarin) במינון מותאם (target international normalized ratio 2-3).
עוד בעניין דומה
התוצא הראשוני כלל שילוב של תמותה, אירועים קרדיווסקולריים מאג'וריים (שבץ, התקף איסכמי חולף, אמבוליזם סיסטמי ואשפוז עקב כשל לבבי) או לחילופין דימום משמעותי בתוך 12 חודשים.
למחקר גויסו 1,005 משתתפים מ-49 מרכזים בברזיל. התוצא ראשוני, התרחש תוך זמן ממוצע של 347.5 ימים בקבוצת הקסרלטו לעומת 340.1 בקבוצת הקומדים (הפרש מחושב על פי ממוצע שרידות מצומצם = 7.4, רווח בר-סמך 95%: -1.4 עד 16.3, P < 0.001).
מוות עקב אירוע קרדיווסקולרי / תרומבו-אמבולי אירע בקרב 17 מטופלים (3.4%) בקבוצת הקסרלטו ובקרב 26 מטופלים (5.1%) בקבוצת הקומדין (יחס סיכון [HR] = 0.65, רווח בר סמך 95%: 0.35-1.2).
שיעור ההיארעות של שבץ, עמד על 0.6% בקבוצת הקסרלטו לעומת 2.4% בקבוצת הקומדין (0.25, 0.07 - 0.88). דימום מאג'ורי אירע בקרב 7 מטופלים (1.4%) בקבוצת הקסרלטו לעומת 13 (2.6%) בקבוצת הקומדין (0.54, 0.21-1.35). בשאר המרכיבים נצפה שוויון יחסי בין הקבוצות.
לסיכום, שימוש בקסרלטו נמצא כיעיל לא פחות מקומדין לטיפול במטופלים עם פרפור פרוזדורים ומסתם מיטרלי תותב ביולוגי.
מקור: