מחקרים

האם ניתן לנבא דחיית תאית חריפה של שתל לאחר השתלת לב?

נמצא כי מדידה של תנגודת כלי הדם הקטנים בלב חודש לאחר השתלת לב יכולה לנבא דחיית תאית חריפה של שתל בהמשך

05.01.2022, 12:14
השתלת לב. עלייה של 20% בשנת 2021

דחייה תאית חדה הינו גורם מרכזי לתמותה והשתלות חוזרות לאחר השתלות לב. במחקר זה החוקרים ביקשו להעריך את ההשלכות הפרוגנוסטיות של פגיעה בתפקוד כלי הדם הכליליים הקטנים, כפי שנבחן על פי מדד תנגודת מיקרווסקולרית (Index of Microvascular Resistance - IMR), על הסיכון לדחייה תאית חריפה לאחר השתלת לב.

המחקר בוצע בשיטה פרוספקטיבית אליו גוייסו 154 נבדקים שעברו השתלת לב ועברו בדיקת אנגיוגרפיה כלילית מתוכננת מראש ובדיקת פיזיולוגיה כלילית פולשנית חודש לאחר ההשתלה. מדד IMR הינו התנגודת הכלילית תחת היפרמיה מירבית. החוקרים מדדו את זמן המעבר הממוצע במצב היפרמי על ידי כך שביצעו שלוש הזרקות (של 4 מ"ל כל אחת) של סליין בטמפרטורת החדר תחת היפרמיה מירבית. מדד IMR הינו מכפלת לחץ כלי דם כלילי פרוקסימלי בהיפרמיה בזמן המעבר הממוצע במצב היפרמיה. התוצא העיקרי שנבדק היה דחייה תאית חריפה מאומתת בביופסיה בדרגה של 2R לפחות, במהלך השנתיים הראשונות של המעקב. תוצא זה הושווה בעזרת רגרסייה רב-משתנית על שם COX כתלות ב-IMR. הערך הפרוגנוסטי המצטבר של IMR, בתוספת למאפיינים קליניים, הוערך על ידי השוואה של מדדי-C,יnet reclassification index ו-integrated discrimination index.

גילם הממוצע של הנבדקים עמד על 51.2±13.1 שנים (81.2% גברים) והשיעור המצטבר של דחייה תאית חדה עמד על 19% במהלך שנתיים. תוצאות המחקר הדגימו כי נבדקים אשר עברו דחיית תאית חריפה התייצגו עם ערכי IMR גבוהים באופן מובהק חודש לאחר ההשתלה, בהשוואה לאלו שלא עברו דחייה (23.1±8.6 לעומת 16.8±11.1, p=0.002). כמו כן נמצא כי ערכי IMR היו קשורים באופן מובהק לסיכון לפתח דחייה תאית חריפה (יחס סיכונים מתוקנן של 1.18 עבור כל עליה ב-5 יחידות, רווח בר-סמך של 95%, 1.04-1.34; p=0.011), כאשר ערך הסף של IMR המנבא דחייה תאית חריפה עמד על 15. מטופלים עם IMR≥15 נמצאו בסיכון מוגבר לדחייה תאית חריפה לעומת אלו עם IMR<15 (34.4% לעומת 3.8%; יחס סיכונים מתוקנן של 15.3, רווח בר-סמך של 95%, 3.6-65.7, p< 0.001). צירוף ערכי IMR למשתנים קליניים השיג יכולת הבחנה וסיווג מחדש טובה יותר באופן מובהק עבור דחייה תאית חריפה. (c-index של 0.87 לעומת 0.74, p<0.001; מדד סיווג מחדש של 1.05, p<0.001; מדד הבחנה משולב של 0.2, p<0.001).

מסקנת החוקרים הייתה כי פגיעה תפקודית בכלי דם כליליים קטנים, כפי שאובחן בעזרת מדד IMR כחודש לאחר השתלת לב הראה קשר מובהק לסיכון לדחייה תאית חריפה. בנוסף לביופסיה מהאנדומיוקרד כבדיקת סקר, ריבוד סיכונים מוקדם בעזרת ערכי IMR יכול להוות כלי שימושי בקליניקה לזיהוי מטופלים בסיכון מוגבר לדחייה תאית מוקדמת לאחר השתלת לב.

מקור: 

Joo Myung Lee, et al. (2021) “Coronary Microcirculatory Dysfunction and Acute Cellular Rejection After Heart Transplantation”. Circulation November 2021. Vol. 144, Issue 18, p. 1459-1472. doi.org/10.1161/CIRCULATIONAHA.121.056158.

נושאים קשורים:  מחקרים,  זרימת דם,  השתלת לב,  דחיית שתל,  כלי דם,  מיקרווסקולרים
תגובות