מחקרים

מהו הבסיס האנרגטי לגודש ריאתי נצפה במטופלים עם אי-ספיקת לב עם מקטע פליטה שמור?

גם בעומס עבודה נמוך ישנה פגיעה גלובלית בכל חדרי הלב של מטופלים עם אי-ספיקת לב עם מקטע פליטה שמור במהלך פעילות גופנית המובילה לגודש ריאתי נצפה

26.01.2022, 11:03

גודש ריאתי חולף במהלך פעילות גופנית מתגלה כגורם מכריע בהפחתה בביצוע פעילות גופנית במטופלים עם אי-ספיקת לב עם מקטע פליטה שמור (Heart Failure with Preserved Ejection Fraction - HFpEF). החוקרים ביקשו לקבוע האם מצב אנרגטי לא תקין של הלב הינו גורם בסיס של מצב זה.

למחקר גוייסו מטופלים שונים עם הפרעה דיאסטולית ו-HFpEF (מקרי ביקורת - n=11, סוכרת סוג 2 - n=9 ,HFpEF - n=14, והפרעה דיאסטולית חמורה המקושרת לעמילואידוזיס לבבי - n=9). ניתוח אנרגטי של הלב נמדד בעזרת ספקטרוסקופיה גופרתית על מנת להגיד את יחס פוספוקרטין ל-ATP במיוקרד. תפקוד לבבי נערך בעזרת MRI קרדיווסקולרי, אקוקרדיוגרפיה והרכב המים בריאות שנמדד בעזרת מיפוי צפיפות פרוטונים בתהודה מגנטית. החוקרים ביצעו מבדקים במנוחה ובמהלך פעילות גופנית תת-מירבית עם MRI ארגומטר.

תוצאות המחקר הדגימו כי הגברה ברמות NT-proBNTי(N-terminal pro-brain natriuretic peptide; p<0.001) והפחתה ביחסי פוספוקראטנין ל-ATP מדמים את הירידה ההדרגתית בתפקוד הדיאסטולי בין קבוצות המחקר השונות (יחס E/e’; p<0.001) (קבוצת מקרי ביקורת: יחס סיכויים של 2.15, רווח בר-סמך של 95%, 2.09-2.29; סוכרת סוג 2 - יחס סיכויים של 1.71, רווח בר-סמך של 95%, 1.61-1.91; HFpEF: יחס סיכויים של 1.66, רווח בר-סמך של 95%, 1.44-1.89; עמילואידוזיס קרדיאלי: יחס סיכויים של 1.3, 1.16-1.53; p<0.001). במהלך פעילות גופנית מסוג 20-W, ירידה בשיעורי המילוי הדיאסטוליים (r=0.58; p<0.001) ובשארית הדיאסטולית של חדר שמאל (r=0.55; p<0.001), ירידה בשארית הכיווץ של חדר ימי (שינוי במקטע הפליטה של חדר ימין, r=0.57, p<0.001) והגדלה של עליה ימין (r=-0.71; p<0.001) ושמאל (r=-0.52; p<0.001) נמצאו קשורים כולם לירידה ביחס פוספוקראטין ל-ATP. יחד עם שינויים אלו, מיפוי צפיפות פרוטונים ריאתיים חשפו גודש ריאתי חולף במטופלים עם HFpEF (+4/4%, רווח בר-סמך של 0.5-6.4; p=0.002) ועמילואידוזיס קרדיאלי (+6.4%, רווח בר-סמך של 3.3-10; p=0.004) אשר לא נצפו בקבוצת מקרי הביקורת (-0.1%, רווח בר-סמך של -1/9 עד 2.1; p=0.89) או סוכרת סוג 2 ללא HFpEF (+0.8%, רווח בר-סמך של -1.7 עד 1.9; p=0.82). התפתחות גודש ריאתי עקב פעילות גופנית נמצא קשור ליחס פוספוקראטין ל-ATP מופחת (r=-0.43; p=0.004).

מסקנת החוקרים הייתה כי ישנה פגיעה אנרגטית מיוקרדיאלית מדורגת על פני קשת התחלואה עם HFpEF. גם בעומס עבודה נמוך, חסך אנרגטי זה נמצא קשור לתגובה חריגה לפעילות גופנית בכל ארבעת חדרי הלב, אשר מקושרים לגודש ריאתי. ממצאים אלו תומכים בתיאוריה האנרגטית המסבירה את הגודש הריאתי החולף הנצפה בחולים עם HFpEF.

מקור:

Matthew K. Burrage, et al. (2021) “Energetic Basis for Exercise-Induced Pulmonary Congestion in Heart Failure With Preserved Ejection Fraction.” Circulation, November 2021. Vol. 144, Issue 21, p. 1664-1678. doi.org/10.1161/CIRCULATIONAHA.121.054858

נושאים קשורים:  מחקרים,  אי ספיקת לב,  מקטע פליטה שמור,  גודש ריאתי,  פעילות גופנית
תגובות