מחקרים

כמויות נתרן ואשלגן בשתן וסיכון קרדיווסקולרי

במחקר זה נמצא כי צריכה מוגברת של נתרן ומופחתת של אשלגן, לפי מדידות באיסוף שתן של 24 שעות, היו קשורות באופן תלוי מינון לסיכון קרדיווסקולרי מוגבר

19.07.2022, 14:22
בדיקת שתן. אילוסטרציה

הקשר בין צריכה של נתרן לתחלואה קרדיווסקולרית הינו שנוי במחלוקת, בעיקר בשל הערכות לא מדויקות של צריכת נתרן. הערכה של רמות אלקטרוליטים באיסוף שתן של 24 שעות לאורך מספר ימים נחשבת למדידה מדויקת.

במסגרת המחקר אשר התפרסם בכתב העת The New England Journal of Medicineֿ החוקרים כללו 10,709 משתתפים מ-6 עוקבות פרוספקטיביות של מבוגרים בריאים. החוקרים העריכו הפרשת נתרן ואשלגן באמצעות בדיקה של לפחות שתי דגימות שתן במהלך 24 שעות. התוצא העיקרי היה אירוע קרדיווסקולרי אשר הוגדר כרה-וסקולריזציה כלילית, אוטם בשריר הלב (קטלני או שאינו קטלני) או שבץ. החוקרים ניתחו את נתוני כל העוקבות באמצעות שיטות עקביות ושילבו את התוצאות לכדי מטה-אנליזה.

תוצאות המחקר הראו כי בקרב המשתתפים, שהיו עם גיל ממוצע של 51.5±12.6 שנים ומתוכם 54.2% נשים, 571 אירועים קרדיווסקולריים התרחשו לאורך מעקב חציוני של 8.8 שנים (שיעור היארעות 5.9 פר 1,000 שנות חיי אדם). ההפרשה החציונית לאורך 24 שעות של נתרן הייתה 3,270 מיליגרם. הפרשה גבוהה יותר של נתרן, הפרשה פחותה של אשלגן, ויחס גבוה יותר של נתרן לעומת אשלגן היו קשורים כולם לסיכון קרדיווסקולרי מוגבר (P≤0.005 עבור כל ההשוואות). כמו כן, באנליזה אשר השוותה בין רביעון 4 (הגבוה ביותר) של הביומרקר בשתן לרביעון 1 (הנמוך ביותר), יחסי הסיכונים היו 1.60 (רווח בר-סמך של 95%: 1.19-2.14) עבור הפרשה של נתרן, 0.69 (רווח בר-סמך של 95%, 0.51-0.91) עבור הפרשה של אשלגן, ו-1.62 (רווח בר-סמך של 95%: 1.25-2.10) עבור יחס נתרן-אשלגן. בנוסף, כל עלייה יומית של 1,000 מיליגרם בהפרשה של נתרן הייתה קשורה לעלייה של 18% בסיכון קרדיווסקולרי (יחס סיכונים, 1.18, רווח בר-סמך של 95%: 1.08-1.29), וכל עלייה יומית של 1,000 מיליגרם בהפרשת אשלגן הייתה קשורה להפחתה של 18% בסיכון (יחס הסיכונים, 0.82, רווח בר-סמך של 95%: 0.72-0.94).

החוקרים סיכמו כי צריכה מוגברת של נתרן ומופחתת של אשלגן, לפי מדידות באיסוף שתן של 24 שעות, היו קשורות באופן תלוי מינון לסיכון קרדיווסקולרי מוגבר. ממצאים אלה תומכים בהמלצה להפחית בצריכת נתרן ולהגביר צריכה של אשלגן.

מקור:

Ma et. al (2022) The New England Journal of Medicine DOI: 10.1056/NEJMoa2109794

נושאים קשורים:  מחקרים,  אשלגן,  נתרן,  סיכון קרדיווסקולרי
תגובות