כלי הערכה שונים הוצעו לצורך זיהוי של מטופלים יציבים עם תסחיף ריאתי (Pulmonary Embolism - PE) אשר נמצאים בסיכון מוגבר לתוצאים עגומים בטווח הקצר (דהיינו, סיכון בינוני עד גבוה).
עוד בעניין דומה
במחקר זה החוקרים בחנו את היכולת של המודלים 2019 ESC,יBova,י FAST מתוקנן ו-PEITHO-3 לניבוי החמרה תוך 30 ימים (מוות, קריסה המודינמית ו/או הישנות של PE), בעוקבה של 848 מטופלים יציבים עם PE. הם בחנו גם האם זיהוי הרחבה של חדר ימין (Right Ventricle - RV) בבדיקת טומוגרפיה ממוחשבת (Computed Tomography - CT) מספק מידע קליני דומה להערכה אקוקרדיוגרפית של פגיעה בתפקוד הסיסטולי של RV, לצורך זיהוי מטופלים אלו.
תוצאות המחקר הדגימו כי 63 נבדקים (7.4%) הדגימו החמרה ב-PE במהלך החודש שאחר האבחנה. שיעור הנבדקים שהוגדרו עם PE בסיכון בינוני-גבוה עמד על; 6.7% לפי מודל ESC,י4.4% לפי מודל Bova,י15.7% לפי מדד FAST ו-5.2% לפי מודל PEITHO-3. עם זאת, מבין נבדקים שזוהו כבעלי סיכון בינוני-גבוה, שיעור הסיבוכים תוך 30 ימים היה גבוה עבור נבדקים שהוערכו בעזרת מודל Bovaי(21.6%) בהשוואה למודל ESC (17.5%),יPEITHO-3י(15.9%) או מדד FAST מתוקנן (14.3%). כאשר החליפו במודלים את הפגיעה בתפקוד חדר ימין לפי הערכת אקוקרדיוגרפיה בהערכת הרחבת חדר ימין בבדיקת CT, שיעור הנבדקים שהוגדרו כבעלי סיכון בינוני-גבוה ושיעור הנבדקים שסבלו מתוצאים עגומים עלה במידה מועטה.
מסקנת החוקרים הייתה כי ייתכן ומדד Bova מזהה מטופלים עם PE שנמצאים בסיכון בינוני-גבוה לסבול מסיבוכים טוב יותר מאשר מדדים אחרים הכוללים; ESC, PEITHO-3, ו-FAST מתוקנן. כאשר אין זמינות טובה לביצוע אקוקרדיוגרפיה, ניתן להשתמש בהערכת גודל של RV בעזרת CT לצורך זיהוי מטופלים עם סיכון בינוני-גבוה להיארעות PE.
מקור: