"אבידה לכל מערכת הבריאות בישראל"

ד"ר ירון בר-אל (צילום: פיוטר פליטר)

ב-13 במאי, יומיים לפני חג השבועות, הכתה בכולנו ההודעה המהממת שהגיעה מרחוק: ד"ר ירון בר-אל נפטר בטרם עת. ד"ר בר-אל, בן 59 במותו, אב לחמישה וסבא לשניים, שהיה ככל הידוע לנו בריא ובכושר גופני טוב, טייל עם רעייתו אורלי וקבוצת מטיילים ברומניה. במהלך חופשתם התרחש האירוע הטרגי, אולם לצערנו, כל המאמצים להחיותו עלו בתוהו.

שבועיים עברו מאז, והכאב והתדהמה עצומים. עדיין אינני יכול לדמיין לעצמי את בית החולים רמב"ם, את הנהלת המוסד כמו גם את הפקולטה לרפואה בטכניון - בלעדיו. לאט-לאט מחלחלת ההכרה שזו אכן אבידה אדירה למרכז הרפואי שלנו בחיפה, ולא רק לו. לדעתי זו אבידה לכל מערכת הבריאות בישראל.

ד"ר בר-אל, חברנו בלב ובנפש היה מנתח לב בהכשרתו ובהתמחותו. הוא כיהן בשבע השנים האחרונות כסגן מנהל רמב"ם. היכרותי עם ירון החלה לפני שנים רבות, במסגרת עבודותיי כקרדיולוג מצנתר, כאשר הוא שימש כמנתח לב וכסגן המנהל במחלקה לניתוחי לב ברמב"ם. עם הזמן התעמקה ידידותנו.

הוא נולד ב-1954, רכש את תוארו כד"ר לרפואה בפקולטה בטכניון ותואר מוסמך בניהול מערכות בריאות מאוניברסיטת תל אביב - והיה איש העולם הגדול עם שורשים בצפון. את הסטז' שלו השלים בבית החולים העמק בעפולה. בתחום ניתוחי הלב התמחה במרכז הרפואי שיבא בתל השומר. בתום ההתמחות נסע לבוסטון ועסק שם במחקר - בפתולוגיה של הלב. הוא עשה זאת בבית החולים לילדים. לאחר מכן השתלם בניתוחי לב בבית החולים על-שם מרי לה-נלונג באוניברסיטת פריס.

את דרכו ברמב"ם החל לפני כמעט 20 שנה, בשנת 1994, כסגן מנהל מחלקת ניתוחי הלב יחד עם פרופסור שמחה מילוא. תחום ניתוחי הלב והמחקר סביבו, ריתקו את ירון. הוא עסק בטכנולוגיות חדשות לחיבור עורק לווריד, הגנה על שריר הלב מפני נזק, ובכאב לאחר ניתוח. לצד עבודתו הקלינית פרסם מאמרים בספרות הבינלאומית המובילה והיה מרצה מבוקש בקרב הסטודנטים בטכניון.

ניתנה בידי הזכות והעונג לעבוד עם ירון בהנהלת רמב"ם בשבע שנים האחרונות. עברנו דרך מרתקת ביחד. תחילתה - כאשר פרצה מלחמת לבנון השנייה. אז נאלצנו לטפל בחולים תחת אש וכבית חולים אקדמי. לימים כתב ירון מאמר מוביל שפורסם בעיתונות הרפואית הבינלאומית, על חוויותינו מאותה התקופה ועל תפקודו של בית חולים אקדמי בזמן מלחמה.

ירון שימש כראש תפעול רפואה ברמב"ם וכסגן מנהל ביה"ח עסק בתחומים רבים נוספים בכלל זה תפעול מערך הרפואה והמחלקות הקליניות, מינוי רופאים, כלכלת בריאות, רפואה בינלאומית ואתיקה רפואית.

היתה לו אהבה מיוחדת להיסטוריה ולספרות הרפואית. בעקבותיה ובהשראתה הקים והוביל את מכללת רמב"ם-ידע, הנהיג קורסי הכשרה ומנהיגות לסגל הרופאים הבכירים. למרות כל עיסוקיו הרבים לא ויתר על חדר הניתוח והמשיך לנתח, יום אחד בשבוע, ותיקן לבבות שבורים.

אלא שליבו של ירון כשל באמצע החיים והעשייה - ולא יכולנו להצילו.

אין יום שאינני חושב עליו . כל כך אהבתי לעבוד איתו, לבנות ביחד, לשבת לידו ולצייר את מפות הדרכים שלפנינו, לדון על רופאים מצוינים שצריך למצוא להם תקן בכל תנאי ולהתייעץ איתו על כל נושא ועניין לכן החסר עצום כל כך. הכאב - בלתי נשלט. החיוך השקט שלו תלוי ועומד בזיכרוני.

ליבנו, איתכם - אורלי, והילדים יעל, יונתן, ברק, דן ונועה, הנכדים סול ופלג, האמא רבקה והאחים טלאור ואלדד. אתה חסר לכולנו.