בחודש פברואר 2020 פרסמו מספר חוקרים השערה כי טיפול במעכבי ACE או בתרופות מסוג ARB עלול להגביר את הסיכון להידבק בקורונה ולסיבוכי המחלה.
עוד בעניין דומה
ההיפותזה מתבססת על כך שתרופות אלו מעלות את זמינות ACE2 ומגבירות בכך את חדירת הנגיף לתאים וכן עקב העובדה שתחלואה ביתר לחץ דם, מחלות לב וסוכרת מעלה סיכון להידבקות בנגיף ולסיבוכי המחלה. בעקבות זאת, שקלו רופאים רבים הפסקת טיפול במעכבי RAS.
במחקר מקרה ביקורת שנערך בראשות פרופ' גבריאל חודיק, פרופ' ורדה שלו ונעמה יקותיאל ממכון המחקר של מכבי ("מכביטק") וד"ר אמיר נוטמן מהמרכז הארצי למניעת זיהומים ועמידות לאנטיביוטיקה ופורסם ב-Journal of Travel Medicine, נאספו נתונים על 1,317 מבוטחי "מכבי" שנמצאו חיוביים לנגיף קורונה בבדיקת PCR. ממצאי הבדיקה הושוו ל-13,203 מבוטחים עם תשובת PCR שלילית.
ניתוח הנתונים העלה כי לאחר תיקון לגיל, מין, משקל וכן למחלות כרוניות ובהן סוכרת ויתר לחץ דם, לא נמצא הבדל מובהק בשיעור השימוש בתרופות אלו בין קבוצת החולים והביקורות. תוצאות אלו מחזקות את עמדת האיגודים הקרדיולוגים בארה"ב ובאירופה אשר פרסמו המלצה שלא להפסיק טיפול בתרופות אלו במהלך המגיפה.
ממצאי המחקר גם מצביעים על כך שאין קשר בין רמות ויטמין D ורמות B12 לבין הסיכון לתחלואה ב-COVID-19.