קורונה בישראל

מחקר ב"איכילוב": נגיף הקורונה פוגע בחדר ימין של הלב ב-40% מהמאושפזים

ניתוח ממצאים מבדיקות הדמיה של הלב שנעשו ב-100 מאושפזי קורונה ב"איכילוב" העלה נתונים שהרופאים סבורים שהם ראשונים מסוגם בעולם

מחלקת קורונה. צילום: יוסי אלוני/ פלאש 90

מיד כאשר החלה מגיפת הקורונה החלו להגיע דיווחים מסין על אודות פגיעה בשריר הלב כחלק מהשפעותיה של המחלה. ד״ר ישי סקלי, רופא בכיר במערך הקרדיולוגי במרכז הרפואי איכילוב בתל אביב, יזם בדיקת אקו לב וסונר ריאות לחולי הקורונה שאושפזו בבית החולים בכל דרגות החומרה של המחלה, וזאת במטרה לאתר פגיעה לבבית ראשונית ולאפשר בסיס להשוואה במקרה של הידרדרות במצב החולה במהלך האשפוז.

לאחר שהצטברו תוצאות בדיקות של 100 מאושפזים, החליט ד"ר סקלי יחד עם רופאים נוספים מהמערך הקרדיולוגי וממחלקת טיפול נמרץ, לנתח את הממצאים. כך התגלה שבכ-40% מקרב החולים נמצאה הפרעה בתפקוד חדר ימין בדרגות חומרה שונות. זו נראתה כפגיעה הלבבית הנפוצה ביותר בקרב חולי קורונה.

בחולים שאושפזו במצב קשה יותר, הפגיעה בחדר ימין היתה חמורה יותר. בחולים שבהם נצפתה עלייה בטרופונין בבדיקת דם, האנזים המשתחרר בעת נזק לשריר הלב - נתגלתה, שוב, בעיקר פגיעה בחדר ימין. גם בחולים שמצבם הידרדר במהלך האשפוז ניתן היה לראות הדרדרות בתפקוד חדר ימין בבדיקת אקו לב עוקבת. רק במיעוט מקרב החולים נמצאה פגיעה בתפקודו של החדר השמאלי.

המסקנה העיקרית שאליה הגיעו הרופאים היתה: פגיעה בחדר ימין של הלב היא סימן ההיכר של הפגיעה הלבבית אצל חולי קורונה.

את הסיבה לכך הסביר פרופ׳ יאן טופליסקי, המשנה למנהל המערך הקרדיולוגי: ״הנזק הלבבי הוא כנראה תוצאה של הפגיעה הריאתית. החדר הימני של הלב 'רואה' מולו לחץ ריאתי גבוה, ותפקודו נפגע עקב כך״.

על השאלה מדוע עולה הלחץ הריאתי, השיבה ד״ר יעל ליכטר, רופאה בכירה בטיפול נמרץ כללי: "יש כמה השערות לכך: התפתחות קרישי דם גדולים וקטנים בכלי הדם הריאתיים כחלק מתופעת קרישיות היתר שאכן תוארה אצל חולי קורונה; החמרה בהיפוקסיה (חסר חמצן) ברקמת הריאה; אובדן של רקמת ריאה תקינה ואף שימוש בלחצי הנשמה גבוהים״.

ד"ר סקלי ועמיתיו הדגישו שממצאי המחקר התצפיתי שביצעו הם "בעלי חשיבות רבה". לדבריהם, הוא גם הראשון בעולם שמתאר את מהות וסוגה הפגיעה הלבבית בחולי קורונה וזאת באופן שיטתי בעזרת אמצעי הדמיה של הלב ולא בבדיקות מעבדה בלבד.

ביצוע הבדיקות בחולים שהיו במצב קשה ובחולים שמצבם הידרדר לאורך האשפוז הוא שתרם להבנת הסיבות להידרדרות ולהכוונת הטיפול בחולים אלה. באשר לתפקוד הלב לאחר ההחלמה מהמחלה החריפה, "יהיה צורך להמשיך ולעקוב אחרי המטופלים שהבריאו", ציינו החוקרים בדף הפייסבוק של המרכז הרפואי תל אביב.

נושאים קשורים:  קורונה,  ד״ר ישי סקלי,  איכילוב,  פגיעה לבבית,  מחלת הקורונה,  פרופ׳ יאן טופליסקי,  חדשות,  מחקרים
תגובות