חדשות

ב"בילינסון" הושתל לב מלאכותי חדשני בחולה שנולד עם "לב הפוך"

לראשונה בעולם הושתל במרכז הרפואי בילינסון מכשיר עזר לבבי שמאלי מסוג HM3 בגבר עם מבנה לב הפוך, שבו מיקום המסתמים שונה ומיקום כלי הדם הגדולים הפוך

מימין לשמאל, פרופ' דן ערבות וד"ר ירון ברק בניתוח השתלה. צילום ארכיון: שלומי יוסף/ דוברות בית החולים בילינסון

לראשונה בעולם הושתל במרכז הרפואי בילינסון בפתח תקווה מכשיר עזר לבבי שמאלי מסוג HM3 בצדו הימני של לב החולה. החולה, גבר בן 55, המתין להשתלת לב עקב מחלת לב מולדת שבה ליבו הפוך, הלב השמאלי בצד ימין והלב הימני בצד שמאל.

החולה שבו הושתל מכשיר העזר הלבבי המתין להשתלת לב, אך עקב מחסור באיברים ומצבו המידרדר היה צורך במתן מענה מיידי עבורו. בעולם תוארו עד כה חמישה מקרים בלבד בהם הושתל מכשיר עזר לבבי שמאלי לחולים מעין אלה, אך הלבבות המלאכותיים שהושתלו בחולים אלה עד כה היו מהדגמים הישנים יותר אשר הביאו עימם גם תקלות ובעיות שונות.

(A) 3D cardiac CT reconstruction of the heart and the great vessels; On the left side a distended PA and on the right side a “thin” aorta. (B) The dimensions of both ventricles are depicted the systemic RV and it’s trabeculation are seen on the left side of the image.

ד"ר ירון ברק, מנהל היחידה להשתלות בית חזה במערך לניתוחי לב וחזה ב"בילינסון", מי שהשתיל את מכשיר העזר הלבבי, הסביר: ״לנתח חולה עם לב הפוך זה אתגר גדול, ולכן ההכנה הטרום ניתוחית היתה חשובה לעין ערוך. מבנה הלב שונה והפוך, מיקום המסתמים שונה ומיקום כלי הדם הגדולים הפוך. לכן, היינו צריכים למעשה להיערך לניתוח עם מספר אפשרויות למקרה שניתקל בהפתעות.

"העובדה שאיש בעולם לא השתיל את הלב המלאכותי החדיש לחולים מסוג זה חייבה אותנו לאלתר פתרון ייחודי שמתאים לחולה. מלכתחילה, תכננו להשתיל את מכשיר העזר הלבבי בצורה השונה מהרגיל הן מבחינת מיקומו בלב והן מבחינת מיקומו בבית החזה, ובסופו של דבר ביצענו את ההשתלה בדיוק כפי שתכננו״.

(A) Chest X-Ray of a ccTGA patient with no dextrocardia, the LV can be seen on the right side of the chest. (B) HM3 implanted in the heart of the ccTGA patient, the graft pathway in the chest is unique and longer as the aorta is located left to the PA. (C) Chest X-Ray demonstrating the direction of the inflow cannula in the heart of the ccTGA patient directed anterior to posterior. (D) Chest X-Ray showing the direction of the inflow cannula in the chest of a HF patient directed laterally - left to right.

ד"ר ברק מוסיף כי ההשתלה של מכשיר העזר החדיש מסוג HM3  התאפשרה הודות לשיתוף הפעולה הייחודי עם המערך הקרדיולוגי. על מנת לבדוק את היתכנות ההשתלה, בוצעה הערכת Cardiac CT, ומודל עם ד״ר אשרף חמדאן, מנהל היחידה לדימות לבבי, וזה למעשה אישר סופית כי ההשתלה אפשרית.

ד״ר בן בן-אברהם, רופא בכיר ביחידה לאי ספיקת לב ב"בילינסון", הסביר: ״עד כה חולי הלב עם מחלת לב מולדת היו צריכים להמתין להשתלת לב כדי לקבל מענה למחלתם, אך עקב מיעוט האיברים הקיימים לתרומה בישראל רצינו למצוא פתרון לחולים אלה וכעת פתחנו עבורם אפשרות נוספת – השתלת מכשיר עזר לבבי החדיש ביותר שקיים. בעתיד אנו מתכוונים להרחיב את השתלות הלב המלאכותי לחולים נוספים עם מחלות לב מולדות מסוגים שונים״.

פרופ' דן ערבות, מנהל המערך לניתוחי לב וחזה: "אנחנו ממשיכים כל העת להרחיב את קבוצת החולים הקשים ביותר לה אנו יכולים לעזור. אנו גאים להיות הראשונים בעולם שמשתילים את מכשיר העזר הלבבי החדיש ביותר בעולם לחולים הקשים ביותר. השתלה לחולה עם לב הפוך היא אתגר ייחודי ביותר.

"רק לפני מספר חודשים השתלנו את מכשיר העזר הלבבי השמאלי הזה לילד בן שמונה במשקל 21 ק״ג – (הילד הקטן ביותר שהושתל אי פעם בעולם היה במשקל 19.5 ק״ג) אשר הגיע למצב של אי ספיקת לב קשה ואנו גאים לעמוד בשורה הראשונה של מספר מועט ביותר של מרכזי ההשתלות בעולם שמסוגלים לבצע ניתוחים מתקדמים מעין אלה״.

נושאים קשורים:  השתלת לב מלאכותי,  בילינסון,  ד"ר ירון ברק,  מחלת לב מולדת,  לב הפוך,  ד״ר בן בן-אברהם,  פרופ' דן ערבות,  חדשות
תגובות