המחקר שמאתגר את סטנדרט הטיפול המקובל לאחר התקף לב

בכנס השנתי של הקולג' האמריקאי לקרדיולוגיה (ACC), שהתקיים באטלנטה בתחילת אפריל, הוצגו ניסוי המאתגר את סטנדרט הטיפול המקובל לאחר אוטם שריר הלב (MI), גישות חדשות להפחתת היפר-טריגליצרידמיה וכולסטרול גבוה, השפעת תרופה פופולרית על אי ספיקת לב וטיפול ברובדים הכליליים.

יו"ר הועידה, ד"ר דגלאס דרכמן, קרדיולוג בבית החולים הכללי של מסצ'וסטס ומנהל החינוך במרכז הלב MGH, סיפר ל-JAMA Medical News על כמה מהמחקרים הקליניים החשובים ביותר שהוצגו בכנס.

המחקר שמאתגר את סטנדרט הטיפול הנוכחי לאחר התקף לב עוסק בשאלה האם יש צורך בחוסם בטא בנוסף לטיפולים הנהוגים כיום לאוטם שריר הלב. במחקר REDUCE-AMI נבדקו אנשים שהגיעו לבית החולים עם אוטם שריר הלב חריף, שעברו גם צנתור וידוע כי יש להם שיעור פליטה של ​​חדר שמאל של 50% ומעלה, שבו תפקוד החדר השמאלי השתמר. נקודת הסיום העיקרית של המחקר היתה מוות או אוטם שריר הלב.

במעקב של 3.5 שנים אחרי 5,020 חולים, החוקרים מצאו כי אין הבדל משמעותי בתוצאות עם 7.9% מנקודת הסיום הראשונית בקבוצת חוסמי β ו-8.3% מקרים בקבוצה שלא קיבלה חוסם β. "ממצא כזה גורם לנו לחשוב מחדש על ההנחיה לתת בכל מקרה עם אוטם שריר הלב חוסמי β בנוסף על הטיפולים העכשוויים והטיפולים המשלימים הנוספים כמו PCI", אמר ד"ר דרכמן.

לדברי ד"ר דרכמן, אנשים עם אי ספיקת לב שאין להם מקטע פליטה משומר אכן מרוויחים מחוסם בטא וכי כדי לענות על השאלה, יש חשיבות רבה לתפקודו של החדר השמאלי, כמו גם לפרטים נוספים כמו הפרעות קצב ועוד.

נושא נוסף שעלה בכנס עסק בפלאקים כליליים טרשתיים שאינם מגבילים את הזרימה אך מהווים סיכון לאירועי לב חמורים. בכנס הוצג מחקר שבחן התערבות מלעורית מונעת לעומת טיפול תרופתי אופטימלי בלבד.

במחקר נבדקו במשך שש שנים 5,627 חולים עם מחלת לב איסכמית יציבה ב-15 מרכזים רפואיים בארבע מדינות. 1,606 מתוכם טופלו באמצעות התערבות מלעורית. התוצאות הראו כי בחולים עם רובדים כליליים פגיעים שאינם מגבילים זרימה, התערבות כלילית מונעת הפחיתה אירועי לב חמורים הנובעים מפלאקים פגיעים בסיכון גבוה, בהשוואה לטיפול רפואי אופטימלי בלבד. זהו הניסוי הגדול הראשון שמראה את ההשפעה הפוטנציאלית של הטיפול עבור פלאקים פגיעים, וממצאיו תומכים בשיקול להרחיב את האינדיקציות להתערבות כלילית מלעורית.

מחקר נוסף שהוצג בכנס בדק אסטרטגיית מניעה להורדת רמת הכולסטרול LDL מתחת ל-70 אצל חולים עם טרשת עורקים שלהם אי סבילות לתרופות. 450 מטופלים שקיבלו מינונים מקסימליים של סטטין ועדיין לא השיגו LDL מתחת ל-70, קיבלו זריקה תת עורית של אינקליסירן בימים 0, 90, ו-270 למחקר. הם המשיכו לקבל סטטינים וטיפול רגיל אחר. התוצאות הראו כי רמת ה-LDL ירדה ב-60% באמצעות טיפול זה לעומת 7% עם הטיפול הרגיל בלבד.